שלושה ימים בלבד אחרי שקיבלנו גישה למאגרים, נראה שיש כיוון! ביקרנו בפרופילים של עשרות נשים, כשאת רובן פסלנו מסיבות כאלו ואחרות (לפעמים תחושת בטן, לפעמים נתונים יבשים), ואת היתר שמרנו ל"חקירה" מעמיקה יותר.

וכשאני אומר חקירה, אני מתכוון לזה. מלבד התמונות מהילדות ומהיום, כל תורמת סיפקה מידע רפואי מפורט להפליא עליה ועל כל המשפחה המורחבת: אחים, הורים ועד רמת הסבים והסבתות. דמיינו בין 17 ל-26 עמודי A4 גדושים בטבלאות ונתונים גנטיים. פתאום מצאנו את עצמנו מנתחים אחוזים וסיכויים כאילו אנחנו במינימום דוקטורנטים לביולוגיה.

בסופו של דבר נשארנו עם שתי מועמדות סופיות, נקרא להן 45 ו-60 (השמות נשארים חסויים, גם בפנינו). על תורמת 45 הייתה לנו הסכמה עקרונית, אבל על תורמת 60 ממש "עפנו". מעבר לנתונים היבשים, מה שכבש אותנו היה הרצון העז שלה לתרום דווקא לזוגות להט"ב – זה הוסיף ממד אישי ומרגש לבחירה הכל כך טכנית הזו.

עדכנו את עמית ולילך במסקנות שלנו כדי לזרז את בדיקת ההיתכנות מול הקליניקה. עכשיו נשאר רק לחכות ולראות אם השידוך הזה באמת יצא לפועל.