זוכרים את הבדיקה הגנטית שהתפספסה בגלל טעות של הקליניקה? אז אחרי מרתון של דואר אקספרס לספרד והמתנה מורטת עצבים, התוצאות סוף סוף הגיעו – והן מעולות. זה היה המחסום האחרון בדרך, והיום, בשיחה עם עמית, קיבלנו את האות הרשמי: מתחילים בחיפוש אחר הפונדקאית שלנו.
בשונה מבחירת תורמת הביצית, כאן החוקים שונים לגמרי. אנחנו כבר לא מדפדפים במאגר פרופילים, אלא נכנסים לתהליך של "שידוך". עכשיו אנחנו מחפשים את הדמות המשמעותית ביותר במסע – האישה שתישא ברחמה את הילדים שלנו. דרישת הסף הגדולה ביותר שלנו, הרצון והיכולת לשאת הריון תאומים, הופכת את המשימה למורכבת עוד יותר. לא כל אחת מסוגלת פיזית, ולא כל אחת מעוניינת לקחת על עצמה את הסיכון שבהריון כזה, מה שאומר שזמן ההמתנה שלנו לשידוך המיוחל צפוי להתארך.
בתהליך הזה, הפרטים היבשים על הנייר הם רק קצה הקרחון. אנחנו צריכים לצלול לשאלות עמוקות יותר: האם הסביבה שלה תומכת? איך נראים חיי היומיום שלה? מה עבר עליה בהריונות הקודמים והאם יש לה ביטוח מתאים? מעבר לכך, יש את שאלת "היום שאחרי" – איזה סוג של קשר היא תרצה לשמור איתנו, והאם זה מסתנכרן עם הציפיות שלנו?
והחלק הכי מעניין? זה חייב להיות הדדי. אם נתחבר לפרופיל מסוים, גם היא תצטרך לבחור בנו. בשביל זה, אנחנו צריכים להכין "פרופיל הורים" – מעין קורות חיים, אבל בנימה אישית, חברית ומרגשת, שיספרו לה מי אנחנו ואיזה בית אנחנו מתכננים להקים. אנחנו יוצאים לדרך עם הרבה תקוות ודף חלק, מחכים לאישה שתשלים עבורנו את הפאזל המשפחתי.