אל הפגישה השנייה אצל בייביבלום הגענו ביום שלישי (שוב בתשע בבוקר, כנראה לא למדנו כלום). הפעם חיכו לנו שם עמית ולילך, שצוותו אלינו כמנהלי התהליך. אם בפגישה הראשונה היו לנו מיליון שאלות, הפעם הגיע שלב הכוונות. יוצאים לדרך.
השלב הראשון בתהליך הוא בחירת תורמת הביצית – או במילים פשוטות, ה"אמא" הביולוגית שתספק חצי מהמטען הגנטי של הילדים שלנו. בפגישה הוסבר לנו איך עובדים המאגרים של קליניקות הפיריון בארה"ב: על מה באמת חשוב להסתכל, מה נחשב לרעש רקע, ומה המשמעויות של כל בחירה כזו לעתיד. פתאום קלטנו שזו למעשה ההחלטה הראשונה שלנו כ"הורים מיועדים".
עוד באותו הערב קיבלנו את פרטי הגישה למאגרים, והתחושה הייתה מוזרה ומוכרת בו-זמנית. זה הזכיר לנו בצורה משעשעת אתרי היכרויות, רק על סטרואידים. מצאנו את עצמנו מחטטים במאות פרופילים עמוסי מידע של נשים מרחבי ארה"ב, כל אחת עם הסיפור שלה, המראה שלה והרצון לסייע לזוגות כמונו.
לצלול לתוך מאגר כזה זה אירוע מטלטל. הבנו מהר מאוד שזה לא הולך להיות פשוט, ושזאת רק ההתחלה של מסע בחירות ארוך ומרגש.