בדרך למשפחה משלנו

מחזיקים אצבעות ומצפים לביציות

את הבוקר הזה פתחנו עם ברכות הצלחה חמות מכל צוות בייביבלום בדוא"ל, והסיבה הייתה ברורה לכולם: יום השאיבה הגיע. בכל טבלאות הזמנים שקיבלנו מהקליניקה בבויסי, ה-14 ביוני סומן כיום שבו התורמת שלנו תגיע לקליניקה בפעם האחרונה (לפחות עבור הסבב שלנו), ותעבור את תהליך שאיבת הביציות תחת הרדמה מלאה. זה קורה אחרי 12 ימים אינטנסיביים של טיפולים שכללו כדורים וזריקות הורמונליות, ואנחנו לא יכולנו שלא להעריך את המאמץ שהיא השקיעה עבורנו.

מתח רב ליווה את השעות הללו. למרות שהקליניקה שידרה אופטימיות בזכות הנתונים המצוינים והגיל הצעיר של התורמת, בראש תמיד רצות המחשבות על הסטטיסטיקה: כמות הביציות שיישאבו קובעת למעשה את נקודת הזינוק של התהליך כולו. מספר נמוך מדי עלול להוביל (לפחות מבחינה הסתברותית) לכמות מצומצמת של עוברים תקינים כרומוזומלית בסוף הדרך.

לקראת השעה 19:00 נשמע הצליל המיוחל של הדוא"ל. הקליניקה בישרה לנו שהשאיבה הסתיימה בהצלחה שעה קלה קודם לכן. התוצאה? 52 ביציות. זה מספר עצום, כמעט בלתי נתפס! מיד שלחנו הודעה נרגשת חזרה, ודאגנו כמובן לשאול בראש ובראשונה לשלומה של התורמת אחרי הפרוצדורה.

אז נכון, זה ממש לא אומר שאנחנו מתכננים 52 ילדים, אבל זה בהחלט נותן לנו שקט נפשי מסוים. מבחינה תיאורטית, יש לנו עכשיו מספיק "חומר גלם" כדי ליצור עוברים תקינים גם לתהליך הנוכחי וגם לתוכניות העתידיות שלנו בעוד כמה שנים. התוכנית כרגע היא לנסות להפרות 25 מהביציות, בעוד השאר יוקפאו לשימוש עתידי (או לתרומה חזרה לקליניקה). עכשיו נותר רק לחכות לעדכון של הימים הקרובים – כמה מהביציות יהפכו לעוברים?